לחות בעור – תופעה מורכבת

רמת הלחות בעור משקפת את שיווי המשקל בין כמות המים המגיעה לעור דרך זרימת הדם וחילוף החומרים הכללי, לבין כמות המים המתאדה משטח פני העור.
המים המגיעים לשכבת הדרמיס דרך מחזור הדם מחלחלים דרך כל שכבות העור בדרכם החוצה, אל שטח פני העור.

כיצד העור שומר על תכולת המים

חלק מן המים מצויים בדרמיס, שם הם קשורים בחוזקה למולקולות GAG – (גלוקוז-אמינו-גלוקאן). למולקולות האלו יש תכונות הידרופיליות חזקות (יכולת התחברות למים), ויחד עם מולקולות האלסטין והקולגן, הן מרכיבות את החומר המגן על התאים ויוצרות את רקמת התמיכה של העור.

ברמת האפידרמיס, מים נאגרים בתאי השכבה הקרנית של העור באמצעות ה- NMF (NATURAL MOISTURIZING FACTOR – גורם הלחות הטבעי). ה- NMF מורכב ממולקולות הידרופיליות ובעיקר סוכרים, מלחים מינרלים, ו- 40% חומצות אמינו חופשיות. בחלק החיצוני יותר המים נקשרים למרכיבים המימיים של הקרום ההידרופילי, המכסה את השכבה הקרנית.
מצב הלחות של העור
מצב הלחות של העור תלוי בשיווי המשקל בין מים שמקורם במזון לבין אידוי משטח פני העור. כאשר אספקת מים המגיעה ממחזור הדם מחליפה את כמות המים שהתאדתה החוצה – העור שומר על לחות תקינה. כאשר איבוד המים דרך האפידרמיס (החוצה) מוגבר, שיווי המשקל מופר והעור סובל מיובש. מצב הלחות של העור תלוי גם ביכולת קשירת מים מהאוויר אל השכבה הקרנית. ה- NMF שנמצא בסיבי הקרטין של תאי השכבה הקרנית, לוכד ומקבע את המים “החיצוניים” שנמצאים בלחות שבאוויר או במוצרי טיפוח לעור. לפיכך, שכבה קרנית בריאה מהווה גורם חשוב בשמירה על לחות העור, וכל פגיעה בה מורידה את היכולת לספוח לחות חיצונית או למנוע התאיידות הלחות הפנימית.

הגורמים ליובש בעור

פגיעה בשלמות השכבה הקרנית

השכבה הקרנית בנויה מתאים שביניהם חומר בין-תאי דמוי מלט. “מלט” זה מורכב ממספר סוגי שמנים (ליפידים) המאורגנים במבנה דו-שכבתי קבוע. המלט אחראי במידה רבה לכך שהשכבה הקרנית הינה שכבה בלתי חדירה. במקרה של פגיעה בשלמותו נהרס המבנה הבלתי חדיר וכך מתאפשר איבוד המים דרך האפידרמיס, כמו שקורה במסננת. איבוד לחות מוגבר גורם ליובש בעור והפגיעה בשכבה הקרנית תורמת למראה המחוספס האופייני לעור יבש.

פגיעה במנגנון שמירת הלחות

השכבה הקרנית מסוגלת לקשור מים בכמות המגיעה עד פי 9 ממשקלה. יכולת זו מושגת בעיקר באמצעות ה- NMF. אם קרום תאי הקרנית נפגע ע”י גורם מכאני (שפשוף) או כימי (ניקוי), מרכיבי ה- NMF דולפים מן התאים, וכך פוחתת יכולת אגירת המים שלהם. זו הסיבה שניקוי העור ע”י סבון חזק אינו מומלץ.

פרצות במחסום ההידרופילי

המחסום ההידרופילי הוא קרום טבעי אטום המכסה את האפידרמיס כולו, ומפחית את אידוי המים מפני שטח העור. שכבה זו מורכבת מפאזה מימית ומפאזה שומנית המכילה שומנים המופרשים מתאי האפידרמיס.
פעולתו של המחסום ההידרופילי לא נחקרה באופן מעמיק, אך קרוב לוודאי כי קרום זה מפחית את אידוי המים משטח פני העור ותורם למניעת התפתחות חיידקים גורמי מחלות.
קרום זה עשוי להיפגע מסיבות שונות כמו מחלה הפוגעת במטבוליזם של העור, או גורמים אקראיים כמו ניקוי אגרסיבי.